יום כיפור הוא יום של חשבון נפש עצמי, התבוננות פנימית, למידה ותובנות. הצום, מלבד העניין הדתי, הוא הזדמנות מצוינת לבדוק את האמונות וההתנהגויות שלנו ושל הסביבה כלפי אוכל ואכילה.

על אוכל, על רעב, על היכולות שלנו להתאפק

צום הוא חוויה מצוינת בה אנחנו יכולים לבדוק ולהיווכח כמה עוצמות יש בנו.

• מסתבר שאנחנו מסוגלים לתפקד בהצלחה שעות רבות בלי לאכול כלום, ולמעשה אין לנו כלל צורך פיזי בכמויות המזון הגדולות והמיותרות שאנו אוכלים ביומיום.
• מתברר שתחושת הרעב מגיעה רק לאחר הפסקת אכילה מאוד ממושכת ולרוב התחושה הכי מעיקה ביום כיפור היא בכלל צמא וכלל לא רעב.
• יש לנו כוח רצון ויכולת עצומה להתאפק ולעמוד בפני פיתויים - עובדה שאנו מצליחים לצום יום שלם.
• לא כל מחשבה על אוכל חייבת להיענות מיידית.

יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת לסנכרן את מנגנון הרעב והשובע

שני הורמונים חשובים הם שמשפיעים על תחושת הרעב או השובע שלנו. האחד הוא הורמון הגרלין (Gherlin) שמעורר תשוקה לאוכל ולכן זכה לכינוי "הורמון-הרעב". השני הוא הורמון הלפטין (Leptin) שמסייע בוויסות התיאבון וחילוף החומרים ולכן זכה לכינוי "הורמון-השובע".

המנגנון אמור לפעול באופן מאוזן ומותאם לצרכי גופנו, אבל כשאנחנו מכניסים לגוף הרבה פחמימות, סוכר, מאפים, בצקים, ומזון מעובד עולה הפרשת הורמון הרעב (גרלין) ואנחנו יוצאים מאיזון. אנו זוללים כמויות מוגזמות, "הסכר נפתח" ואנחנו רק רוצים לאכול עוד ועוד. וחוזר חלילה. יתרה מזאת, בזמן של אכילת יתר והשמנה, משתבשת גם הרגישות של המוח שלנו להורמון השובע (לפטין), כך שלא חשים בשובע והזלילה אף מחמירה.

צום יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת לעשות "אתחול מחדש" של המערכת, לחזור לאכול מזון בריא, בכמות מדודה ולצאת מהלופ הזה של רעב אינסופי וחוסר תחושת שובע.

אל תתפתו למזונות מעובדים או מעושרים במלח וסוכר. תנו למערכת שלכם לדייק את כמויות המזון הנדרשות לגופכם ע"י פיתוח הקשבה ורגישות לתחושות רעב ושובע. ברגע שמזונות מעובדים נכנסים לתמונה, המערכת ההורמונלית משתבשת ויוצאת מאיזון.

יום כיפור מאפשר לנו תובנות על הסביבה שלנו - תרבות מעודדת השמנה?

בתרבות הישראלית שלנו מקובל בכל הזדמנות לכבד ולאכול, גם כשהמפגש לא הוגדר מראש לצורך ארוחה. וכשאנו מארחים כולנו מצווים להעמיס כיבוד עשיר, נדיב ובכמויות עצומות.

נדיבות ורוחב לב מתבטאים אצל רובנו בכמויות גדולות ובשפע של אוכל.

• ביום כיפור אנחנו רואים שאין צורך לאכול בכל פעם שנפגשים עם חברים (שהרי המפגשים עם החברים בכיפור הם ללא אוכל ושתייה).
• מתברר שאפשר לשבת עם המשפחה וליהנות ביחד מבלי שהשולחן יהיה עמוס במטעמים...
• ניתן לטייל או לשחק עם הילדים גם בלי להוציא כל חמש דקות חטיף או פרי.

אלה תובנות חשובות שנוכל לקחת איתנו ליומיום.

יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת לבחון איך אתם עושים את זה

הזדמנות להתחבר לגוף שלכם, ללמוד לדייק ולהבחין בתחושות רעב ושובע ולהזכיר לעצמכם את העוצמות שלכם, את יכולת האיפוק ועד כמה אתם חזקים ונחושים.

הצלחתם לצום יום שלם - לא?!

מאחלת לכם גמר חתימה טובה, צום קל ושנה של אכילת בריאה ושפויה!

תגיות: יום כיפור, צום, צום לסירוגין, ראש השנה, דיאטה, רעב ושובע