גוף האדם מכיל כ-40 טריליון חיידקים מסוגים שונים כך עולה מפרסום מחקר מקיף שערכו מדעני מכון וייצמן ברחובות לפני כחמש שנים. ההרכב הייחודי של אוכלוסיית החיידקים בגופו של כל אדם הוא אחד מהגורמים להבדלים הרבים שיש בין אנשים שונים בכל הקשור למטבוליזם, מערכת החיסון, העיכול, הנטייה להשמנה, להצלחה או כישלון בדיאטה, לתגובה לתרופות ועוד.

מרבית החיידקים שחיים בגופנו הם "חיידקים טובים" שמועילים ותורמים לבריאותנו. לצידם ישנם "חיידקים רעים" שמזיקים לנו ומשפיעים עלינו לרעה (מחלות, דלקות וכד'). חיידקים אלה נקראים חיידקים פתוגניים.

כאשר מתארים את כל אוכלוסיית החיידקים בגוף האדם בשם אחד, נוטים לכנות אותם מיקרוביוטה או מיקרוביום  (Microbiome), שהוא למעשה הגנום של כל המיקרוביוטה.

מהיכן מגיעים אלינו כל החיידקים הללו?

החיידקים נמצאים בגוף של כל תינוק, כבר מרגע הלידה, והם מועברים אליו ישירות מהאם. החיידקים מתפתחים ומושפעים מהסביבה של התינוק ואפילו סוג הלידה משפיע עליו - אם נולד בניתוח קיסרי או לידה נרתיקית.

מה קורה לחיידקים הללו לאורך השנים?

עם העלייה בגיל, אצל כל אחד מאיתנו משתנה ומתפתחת אוכלוסיית החיידקים לפי אזור המגורים, סוגי המזון והמים שאנחנו צורכים, אורח החיים, הרגלי השינה, מחלות, תרופות, פעילות גופנית, לחצים נפשיים וכו'. בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו חותמת חיידקית שאופיינית רק לו.

האם יש אוכלוסיית חיידקים אידיאלית?

בשלב זה המדע לא הצליח לאתר מהי הנוסחה האידיאלית של הרכב החיידקים. מה שכן ידוע הוא:

1. מגוון רחב של חיידקים מעיד לרוב על סביבה בריאה יותר (פחות מחלות).
2. רצוי שהחותמת החיידקית שלנו לאורך השנים תישמר למרות שינויים בגיל ובמצבי בריאות שונים.
3. "החיידקים הטובים" בגופנו קשורים לפעילות יעילה של מערכת החיסון, ייצור ויטמינים, שמירה מפני התפתחות של זנים פתוגניים, הפרשה של מטבוליטים המשפיעים עלינו פיזיולוגית ועוד.
4. קיים קשר בין סביבת המיקרוביוטה שלנו לבין סיכון או הגנה מפני מחלות לב, מחלות כבד, מחלות מעי דלקתיות, סרטן, ובריאות הנפש.

קיים קשר בין המזון, החיידקים והמשקל

התזונה שלנו עשויה להשפיע על החיידקים בדרכים שונות: היא עשויה לעודד את התפתחותם (לספק להם אנרגיה וגדילה), והיא עלולה לדכא את שגשוגם ולהפחית את כמותם במעי. בעוד שרכיבי תזונה מסוימים עשויים לעודד שגשוג והתפתחות של חיידקים, חיידקים אחרים עלולים למות מחשיפה לאותם רכיבים. מכאן ברור שהתזונה שלנו משפיעה על יכולתם של החיידקים ליצור מטבוליטים משניים מעיכול המזון – מטבוליטים שבסופו של דבר יכולים להשפיע (לטוב או לרע) על גוף האדם.

האם החיידקים במעי יכולים להשפיע על המאזן הקלורי?

בניסויים שנערכו על עכברים, ראו כי חיידקי מעיים מסוימים עשויים לגרום להשמנת עכברים בעיקר ע"י יכולתם לייצר מטבוליטים שמגבירים את תחושת השובע. 

אם כך, המזון שאנו אוכלים משפיע על חיידקי המעי ואלו משפיעים בחזרה על סוג, כמות ואיכות המזון שאנו נבחר לאכול.

מושגים שכדאי להכיר:

פרוביוטיקה: שם שניתן לחיידקים ידידותיים. זני חיידקים מוצלחים במיוחד בעלי תכונות מיטיבות לאדם.

פרה-ביוטיקה: מזון שמכיל סיבים תזונתיים ייחודיים שהווים מצע מזון לחיידקי המעי. למעשה, מדובר בסיבים שאינם נעכלים ע"י אנזימי העיכול, ואינם נספגים לגוף במערכת העיכול העליונה. הם מגיעים בשלמותם למעי הגס, ושם משמשים כמצע מזון לחיידקי המעי.

פוסט-ביוטיקה: תוצרי הלוואי של צריכת  מזונות פרה-ביוטיים על-ידי  חיידקים פרו-ביוטיים.

חיידקים פרו-ביוטיים מפרקים את הסיבים והופכים אותם לתוצרים המכונים פוסט-ביוטיקה.

מחקרים הראו שיש לחומרים אלה השפעה חיובית ישירה על מערכת החיסון. נחקרים כיום שימוש בהם בתרופות למחלות שונות במיוחד במערכת העיכול ובמחלות אוטואימוניות.

מסקנה: כדאי שנאכל כמה שיותר מזונות פרה-ביוטיים (הרבה סיבים תזונתיים) שיעזרו לחיידקים הפרוביוטים שלנו לייצר כמה שיותר רכיבים פרה-ביוטים.

אז מה מומלץ לאכול?

פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ומזונות מותססים (כמו כרוב כבוש) וכל מזון שעשיר בסיבים תזונתיים,

ומה מומלץ לא-לאכול?

כל מה שמפריע ומזיק לחיידקים הפרוביוטים:

·     מזונות מעובדים (ג'אנק פוד).

·     ממתקים, חטיפים.

·     מאכלים עתירי סוכר.

·     מאכלים עתירי מלח.

המשך שבוע מעולה ורק בריאות ❤

תגיות: דיאטנית, חיידקים, פרוביטיקה, תזונה בריאה, גיל המעבר, דיאטנית קלינית, דיאטנית נשים, דיאטה מותאמת אישית, ירידה במשקל, דיאטה, תזונה מותאמת אישית